להתחברות

המחשבה הדיאלוגית של מרטין בובר

קריאה במקרא | עמוד דיון

תקציר

קריאה במקרא

אלמוג גל, נועה אביעד, טלי גור

סיכום ביניים

הדיון המורחב

x

הדילמה

אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
הדילמה

הדילמה

אלמוג גל

8 תגובות
  • נעה צרפתי

  • טלי גור

  • טלי גור

  • אלמוג גל

  • רבקה כהן

  • עומר מנשה

  • אבית שלום

  • טליה פרוכסאד

נועה אביעד

2 תגובות
  • קרולין כרמי-בראשית

  • עודד הסינג

ציפורה כהן

x
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
פתרון בובריאני

פתרון בובריאני

טלי גור

נועה אביעד

x
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
פתרון אחר

פתרון אחר

אלמוג גל

תגובה אחת
  • נועה אביעד

x
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
תמונה

תמונה

טלי גור

7 תגובות
  • נועה אביעד

  • טלי גור

  • אלמוג גל

  • מיכל כהן

  • טלי גור

  • אלמוג גל

  • אילה גדרון

טקסטים קשורים

x

משימה לשבוע הבא: לבחור מתוך הטקסטים של בובר- טקסטים שיהיו רלוונטיים לדיון בדילמה שלנו- לא חייב רק של בובר.

 

משימה לשבוע הבא

משימה לשבוע הבא

נועה אביעד

תגובה אחת
  • אלמוג גל

נועה אביעד

נועה אביעד

נעם כשר

תוכן עניינים

טקסטים קשורים

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
טליה פרוכסאד
21.02.2020 18:48
בסיפור מגדל בבל ניתן ללמוד על הסיפור האיטולוגי שמסביר כיצד נוצרו שפות ומדינות שונות. ניתן לראות את שיתוף הפעולה של כולם ומה קורה כאשר יש מטרה משותפת. בסיפור זה אני לא רואה את האל כמי שמפריד את בני האדם על ידי בלבול שפתם והפצתם כי הוא חושב שלא צריך שהם יתאגדו, אלא מראה את הכוח של בני האדם כאשר הם מאוחדים וחדורי מטרה גם אם זה להגיע ולתפוס את מקומו של אלוהים. הזכיר לי לרגע, וסליחה על ההשוואה, את היטלר ומשתפי הפעולה שלו ומה קורה כשעם שלם מחליט להתאחד ולצאת למטרה מסויימת גם אם אינה מוסרית, בסופו של דבר העולם התעורר ויצא כנגד המעשים הללו. כמו באירוע של השואה כך גם במגדל בבל, המטרה הייתה לא ראויה ולכן האל הפריד אותם ולא בגלל שאינו דוגל בשותפות ואחדות בין בני האדם.
user profile image
נעם כשר
16.02.2020 20:45
הרב יהודה עמיטל ז"ל ראה בסיפור אותו הבאתם שניות:"מדרשי חז”ל חושפים פן כפול במעשיהם של בני דור הפלגה. מחד גיסא מרידה בקב”ה, ומאידך גיסא ניסיון להתקרב אליו, על ידי בניית מגדל שראשו יגיע עד לשמים. בשעה שהאדם מרגיש מרוחק מבוראו, נופלת עליו הרגשה של בדידות, ומתוכה נולדים פחדים שונים ומשונים. לא כן האדם המקיים זיקה לבוראו, שאפילו הולך הוא בגיא צלמוות – אין הוא ירא, “כי ה’ עמדו”. הרצון להימלט מבדידות נוראה זו, הוא שהביא את בני דור המבול לבנות עיר, ומגדל וראשו בשמים, “פן נפוץ על פני כל הארץ”. בני דור המבול טעו וחשבו כי מקומו של הבורא – בשמיים הוא. “לא כל הימנו שיבור לו את העליונים”. הם לא השכילו להבין כי מקומו של הקב”ה הוא בכל אתר ואתר, “ולית אתר דפנוי מיניה”. “אם ישאלך אדם היכן אלהיך”, אמרו חז”ל, “אמור לו: בכרך גדול שברומי”. פירש רבי נחמן מברסלב: אדם שהגיע לדיוטא התחתונה, לשפל המדרגה, עד כדי כך שאומר הוא לך מתוך מבוכתו ותעייתו בדרכי החיים: “היכן הוא אלוהיך?”, אף אתה אמור לו כהלכה: “בכרך גדול שברומי”. הקב”ה נמצא לידך, בכרך הסואן. אינך צריך לקפוץ השמימה, ולהשיג השגות גבוהות. גם כאן, בדיוטא תחתונה זו, בשאון העיר הגדולה, יכול אתה – לו רק תרצה – למצוא את אלוהיך. “מבשרי אחזה אלו-ה”. הדבר אינו תלוי אלא בך. “כי קרוב אליך הדבר מאד”, אם רק תרצה, “בפיך ובלבבך לעשותו”.  ואכן אחת הסכנות הגדולות האורבות לאדם בעיר הגדולה היא בדידות קיומית בתוך ההמון. לשם כך דווקא בעולם המודרני שבו לכאורה כל הארץ שפה אחת שפת הרשת . הבדידות אורבת לנו. ואולי דווקא באמצעות קיום הזיקות האנושיות של האני -אתה וקיום שיחה כהוויתה, דברים הנמצאים בדיוטא התחתונה בלשונו של הברסלבר,יוכל האדם להתגבר על בדידותו.
user profile image
ציפורה כהן
15.02.2020 8:58
הנושא של קריאה במקרא התקשר אצלי לדת ולהלכה. בובר פתח צוהר לקריאה אחרת: מפגש אישי של הקורא במקרא עם האתה הנצחי, אני -אתה. האדם ישיג את ההתגלות כשהוא יענה לקריאה של האלוהים דרך המקרא. ההתגלות המקראית היא פניה אישית של האל אל האדם. אלוהים פונה לאברהם והוא עונה "הנני".ההלכה והקיבעון שלה הופכת את המקרא לאני- לז. העוצמה של המקרא היא בפנייתו למצב האדם בהתאם למציאות המשתנה, האל מדבר אל ליבנו בהתאם למצבנו האינדיבידואלי, יש דו שיח בין אלוהים לאדם וכך האדם דרך הקריאה האישית יכול להבין ולגלות את עצמו -זוהי מעין התגלות לטעמי. " טעם יסודי זה לקיומנו למדנו מספר המקרא, וכל שעה שאנו קוראים בו בכוונת אמת. הבנת עצמנו מתחדשת והולכת בנו מעמיקה והולכת בנו " (בובר, הדו- שיח בין האלוהים לאדם במקרא, עמוד 245). הקריאה במקרא צריכה להיות באופן שהאני האינדיבידואלי מעניק לו משמעות כאן ועכשיו ולא בקריאה היסטורית, כל אחד יאמין בכוח הממשי שיש בכתוב כבלשונו וכהווייתו." אם אמנם זכור יזכור, אפשר יחוש שגם עתה ניתן 'לשמוע' את הממשות המתרחשת כקול התובע ודורש. אם אז ימלא לבו להודות ולקרוא בשם אדוני הקול- הרי יהא זה מכלשונו שלו."  (בובר- תלמוד תורה – על שום מה? עמוד 361)
user profile image
מיכל כהן
15.02.2020 7:21
התמונה שבחרתן אכן מציגה תפיסה שונה לסיפור מגדל בבל. תמונה שמשקפת גם את המורכבות והפשטות של הליך בניית מגדל בבל. כשקראתי את הנושא שבחרתן (מגדל בבל) עלה ברשאי המגדל של סארומן מהסרט השני בטרילוגיה של שר הטבעות. מצד אחד ניתן לומר שיטת הבנייה של המגדל היא מתקדמת יחסית לכלים שיש בתקופת הסיפור. אך בבנייתו יש ניצול מלא של משאבי הטבע (קרית עצים, בניית סכרים ושינוי מסלול הנהר). דבר שזורע הרס במקומות אחרי בסיפור. בנוסף, המטרה של בניית מגדל זה היא בסופו של דבר מטרה רעה. המטרה של כיבוש מחוזות בכדי להשליט כוח ופחד. בסרט רק כאשר ההוביטיים (יצורים שחיים בהרמוניה עם הטבע) חוברים לעצים אז ניתן להרוס את מגדל זה ולהשיב את הטבע לסדרו. פתרון שמצביע על הצורך באיזון בין השאיפות שלנו כחברה והחיבור לטבע
בבל.jpg
user profile image
אבית שלום
10.02.2020 19:09

היי עומר, מצטרפת לדעתך ותוהה  על הדמיון בתהליך זה לימינו כשפוליטיקת הזהויות והרב תרבותיות עולה בעשורים האחרונים כתופעה ומגמה גלובלית ,בניגוד לעת המודרנית בה האדם האוטונומי ,האוניברסלי שלט בכיפה בשם הרציונאליזם  והנאורות . תופעת  זו היא הגדרה פלורליסטית של היחיד והקולקטיב במונחים רב תרבותיים והיא במידה רבה רואה בהבדלים בין יחידים ובין קבוצות מקור פוטנציאלי להעצמה אם כי גם להתנגשויות.  

user profile image
אילה גדרון
9.02.2020 11:23
בחרתן בתמונה מרתקת בעיני. הן הקישור לסיפור והן הדיון שקיימתן עוררו אצלי מחשבה… מעניין היה לשים לב לציפייה שהייתה לי לפני שפתחתי את התמונה, מראש הנחתי שתופיע תמונה של אנשים שעומדים אחד על השניה ומנסים להגיע לשמיים… או משהו בסגנון. ואז הופיעו חלוקי נחל. תמונה שלרוב מופיעה בכל מני מרכזים שמבקשים להשרות רוגע ושלווה באמצעותה. ככה נוצרה אצלי חוויה של דיסוננס, שבמובן החוויתי מאוד מתחבר לדילמה :) ככה מתוך החוויה המלאה (הציפייה > הגילויי > הדיסוננס > הסקרנות > ההתבוננות > והופס מחשבה חדשה שהופיעה) עולה תובנה ביחס לדילמה, תובנה שאינה רק במחשבה או ברגש אלא במכלול החוויה.
user profile image
עומר מנשה
3.02.2020 11:51
שלום לכולן. כמו שאני מבין את הסיפור אלוהים לא יוצר שפה אחת לבני האדם, אלא זה דבר שמתרחש באופן טבעי על ידם "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". לדעתי האחדות של האנושות בפרק זה היא בעלת מהות לאומנית ולא קהילתית, דבר שעולה  ממדרשים רבים העוסקים בפרק זה. המטרה שלהם, לבנות מגדל גבוה, הפכה להיות הדבר החשוב והמקודש ביותר ובדרך להשיג אותה נשכחו האנשים העוסקים במלאכה. עניין זה דומה לפשיזם שבו המדינה היא הערך העליון והאנשים מקבלים חשיבות משנית, או לקנאות דתית במסגרתה הפולחן הוא המרכז ולא היחסים בין האנשים. לדעתי צריך לקרוא את הסיפור הזה בצורה אטיולוגית, דהיינו לבחון מה הוא מבקש לומר על המציאות בה הוא נכתב, ולא כסיפור שמייצר מציאות. המציאות בתקופה בה נכתב הסיפור היא מציאות של פילוג, של ריבוי עמים, קבוצות, שפות ודעות. כאשר אלוהים מפיץ אותם בארץ ומערבב את שפתם הוא בעצם נותן בסיס פלורליסטי לאנושות. המסר העולה מהסיפור לדעתי הוא שריבוי הגוונים שיש בעולם זה הדבר היפה שבו, והשונות הופכת את העולם לשלם יותר.  
user profile image
אלמוג גל
2.02.2020 13:48

הסיפור בהחלט מעלה שאלות על גישתו של אלוהים, בסיפור הוא בולל את שפתם כדי לעצור את בניית העיר והמגדל. העלנו בהמשך מספר פתרונות לפעולה זו של אלוהים בסיפור.

user profile image
אלמוג גל
2.02.2020 13:45

מסכימה עם נועה שזוהי תמונה מפתיעה. לדעתי מגדל בבל מסמל במידה מסויימת את ההתרחקות של האדם מהטבעי. בסיפור האדם מחפש ומפתח יכולות חדשות שאינן אורגניות- מגדל ועיר אינם חלק מין הטבע שברא עבורו אלוהים. הסיפור מפרט את הטכנולוגיה- לבנים וחימר המדביק ביניהן. האדם יצר דבר שאינו קיים בטבע לעומת התמונה אשר מראה טבע והרמוניה. מצד שני, ניתן לטעון שמעשה בני האדם בסיפור מגדל בבל הוא תואם את טבע האדם- שרצונות לכבוש, לשלוט ולהתפתח כל הזמן.

user profile image
אלמוג גל
2.02.2020 13:38

מסכימה עם דברייך, המדינה היא למעשה רעיון בעל מטרות פונקציונליות, קיימת האפשרות להתנהל בתוך מדינה ובתוך חברה ללא זיקה אמיתית בין חבריה ונדמה שבעידן הטכנולוגי של היום הדבר נעשה קל יותר ויותר. בובר קורא לחברה הקשורה בקשר של רעות ודיאלוג. ניתן לטעון שבניית מגדל בבל מסמלת במידה רבה את ההתפתחות הטכנולוגית של האדם אשר מרחיקה אותו מקשר ומחברותא. ייתכן שככל שהאדם מפתח את כליו ואת יכולותיו הטכנולוגיים הוא מתרחק מדיאלוג ומזיקה חברתית.

מקורות קשורים

חברי בית המדרש