להתחברות

המחשבה הדיאלוגית של מרטין בובר

sources

חברות הקבוצה :
קרולין כרמי-בראשית, נעה צרפתי, דין ברנשטיין

The Edited Issue

  • עורך

    אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    טקסטים קשורים טקסטים קשורים (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    בחרו מקור מבין המקורות המופיעים בעמוד המקורות וכתבו בתיבה שבתחתיתו את הקטע שנראה לכם רלוונטי לגבי הדילמה שלכם ומדוע. בחרו מקור מבין המקורות המופיעים בעמוד המקורות וכתבו בתיבה שבתחתיתו את הקטע שנראה לכם רלוונטי לגבי הדילמה שלכם ומדוע. (צפיה בדעה במקור)
  • קרולין כרמי-בראשית

    מעניין מאד לאחרונה דווקא המעורבות של המזרח במערב כדוגמת סין שעסוקה בהשתלטותה על העולם: טולסטוי ב"מכתב להינדו" מתאר זאת כמו… מעניין מאד לאחרונה דווקא המעורבות של המזרח במערב כדוגמת סין שעסוקה בהשתלטותה על העולם: טולסטוי ב"מכתב להינדו" מתאר זאת כמו השלב בין הילדות לנעורים או בין הנעורים לבגרות, שמבטא "חיים ללא כיוון" ובו האדם ממציא לעצמו עיסוקים וקהות חושים על מנת להשכיח את חוסר התוחלת שבחייו. הייתכן שסין רואה את עצמה כחסרת תוחלת או שמא היא יוצרת מסע מוגדר עם מטרה מובהקת.   (צפיה בדעה במקור)
  • נעם כשר

    חברים יקרים, תודה שהעליתם את סוגיית הגשר בין המזרח למערב. לדעתי זוהי  היא סוגיית מפתח בשאלת "האנושות לאן". בימים אלו,… חברים יקרים, תודה שהעליתם את סוגיית הגשר בין המזרח למערב. לדעתי זוהי  היא סוגיית מפתח בשאלת "האנושות לאן". בימים אלו, בהם  אנו נמצאים לדעתי בפתח תקופה היסטורית חדשה, בה  המזרח הרחוק מצליח להשתוות בחשיבתו החברתית כלכלית ותרבותית לארה"ב ולאירופה. בסיום מאמרו של בובר "על מהותה של התרבות" בו הוא דן בין היתר בתקופות מעבר דומות בהיסטוריה האנושית כמו תקופת הרנסנס באיטליה ,הוא אומר כי :"אין לשכוח שבתולדות האנושות לא רק הרוח המרחפת משפיעה על פני המים המקבלים אלא גם הם המים, משפיעים על הרוח ובלי השפעתם הרוח מתבדלת ומצטמקת." ( עמ' 393). נראה לי כי בשוך תקופת הקולוניאליזם יש תקווה לעולם בו ההשפעה הדדית בין תרבויות תביא לנו עולם טוב יותר. (צפיה בדעה במקור)
  • נועה אביעד

    הדילמה שהעלתם חשובה מאד ומשקפת את השאלה - איך התרבות שלנו צריכה להראות? אנחנו חיים בתרבות שמחשביה את עצמה למערבית,… הדילמה שהעלתם חשובה מאד ומשקפת את השאלה - איך התרבות שלנו צריכה להראות? אנחנו חיים בתרבות שמחשביה את עצמה למערבית, אבל בשנים האחרונות ישנו טפטוף חוזר ונשנה של רעיונות מהמזרח. האם הרעיונות האלו לא היו פה תמיד, ופשוט יצאו לאור? או שאלו רעיונות חדשים עבורנו? לדעתי החשיבה והחיות המזרחית נוכחת בתוכנו הרבה יותר ממה שאנו משערים. ולא סתם יש תנועה גדולה של אנשים שמחפשים משמעות בטקסים רוחניים, במדיטציות, בחיבור לדבר הבלתי מושכל בתוכנו. בובר כותב ב"על מהותה של תרבות" על השבר העמוק שבין ציביליזציה לקולטורה. בעוד שציביליזציה נובעת מאינטרס, כלומר משתמשת במושאיה, הקולטורה צומחת עבור עצמה. בובר מפרט כיצד תרבות מתהווה ועל כך  שבתוך התרבות יש שניות - בין יצירה למסורת, בין אחדות לריבוי. כדי שהמערב יראה את עצמו כתרבות, על פי הגדרתו של בובר, הוא צריך להיות פתוח ליצירה מתחדשת לצד המסורת. יצירה שלובשת צורה מתוך הרוח, ובמקביל רוחה מתעצבת מהצורה. זו מעין תנועה מתמדת של יצירה תרבותית, שהמסורת והחידוש חיים בה. אני חושבת שהתפיסה של בובר את התרבות יכולה להיות גם נקודת מוצא לפתרון הדילמה. אם התרבות במערב, תראה בעצמה תרבות ולא ציביליזציה בלבד, במפגש התרבויות יתקיים מרחב של קבלה ולא של ניצול. היצירה המתחייבת בתוך תרבות חיה, תאפשר פתיחות לשינוי וכך תהיה הפריה הדדית בין המזרח למערב. (צפיה בדעה במקור)