Login

Sample Beit - Midrash

‘חברותא’ הקהילה | The Discussion Page

Synopsis

‘חברותא’ הקהילה

אילה גדרון, נעם כשר

Summary

The Discussion

x

הדילמה

אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
הדילמה

הדילמה

אילה גדרון

14 Comments
  • אילה גדרון

  • נעם כשר

  • עודד הסינג

  • אילה גדרון

  • ציפורה כהן

  • נעמה מגריל

  • עודד הסינג

  • נועה לוי-גנני

  • דין ברנשטיין

  • רבקה כהן

  • מיכל כהן

  • נעה צרפתי

  • אילה גדרון

  • נעמה מגריל

x
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
חרתם
פתרון בובריאני

פתרון בובריאני

x

זווית סוציולוגי: נתיבות באוטופיה- כיצד תוכל לקום חברותא

זווית חינוכית: מתוך נמרוד אלוני- דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי- דן אבנון על הדיאלוג הבובריאני

זווית רוחנית-פסיכולוגית: מקור נוסף על יחסי הזיקות

 

אילה גדרון

קרולין כרמי-בראשית

x
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
פתרון אחר

פתרון אחר

x

זווית חינוכית:

דני לסרי- דיאלוג עושה מקום

יעקב החט ואייל רם- הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי כהעצמה אישית

 

זווית רוחנית-פסיכולוגית:

“על לבבך” – פרשנות הרבי מקוצק

 

זווית סוציולוגית: אילון שמיר- בשביל החיים- תורת הנוכחות של גורדון- כולנו רקמה אחת חיה

אילה גדרון

נעה צרפתי

x
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שב
תמונה

תמונה

אילה גדרון

4 Comments
  • ציפורה כהן

  • אילה גדרון

  • טלי גור

  • אבית שלום

טקסטים קשורים

x

בחרו מקור מבין המקורות המופיעים בעמוד המקורות וכתבו בתיבה שבתחתיתו את הקטע שנראה לכם רלוונטי לגבי הדילמה שלכם ומדוע.

משימה לשבוע הבא

משימה לשבוע הבא

אילה גדרון

נעמה מגריל

3 Comments
  • נעמה מגריל

  • אילה גדרון

  • x

    או כפי שאומר בובר ב”על ההגשמה ובתוכה” בפרק “על החברותא”: הציבור בתורת איגוד תאים רבי כוח חיים שרוח הגשמה מפעמת אותם, המתחברים זה לזה, שעה שקיים ביניהם אותו יחס מישרין גופו הקיים בכל אחד מהם, על אדמה, שהיא קניינם המשותף, תוך עבודה מסודרת במשותף, תוך מערכת עזרה הדדית שנושאיה הם נציגי העדות, ובראש המערכת עומדים אותם האנשים, שנבחרו מחמת שהם טובים ביותר ובעלי מרץ, אותה שעה שבחרו באותה מערכת” (עמוד 175) זה אולי משהו שמזכיר קיבוץ, אפילו של פעם. זו יותר מ”חברה”. יש פה ממש “חברותא”.יש פה אורגניזם חי שמנהל את עצמו ללא תיווך וללא סמכות עליונה. מקווה שבקיבוץ החדש שהקמתם אתם מצליחים לקיים את הרוח הבובריאנית הזו. כשהיא מצליחה אין יפה ממנה. ולמען הגילוי הנאות אני גדלתי בקיבוץ של פעם. בתחילה זה היה מוצלח ובריא, בהמשך זה השתבש לצערי

     

    נעמה מגריל

אילה גדרון

3 Comments
  • נעמה מגריל

  • עודד הסינג

  • נעמה מגריל

אילה גדרון

אילה גדרון

נעמה מגריל

נעם כשר

2 Comments
  • נעמה מגריל

  • נעם כשר

נעם כשר

One comment
  • נועה אביעד

נעם כשר

נעמה מגריל

נועה אביעד

טליה פרוכסאד

טקסטים קשורים

read more

Last Posts

user profile image
טליה פרוכסאד
21.02.2020 18:08
אני חושבת שאפשר להפוך בתי ספר לקהילה, הכל תלוי בדרך שבה בית הספר מציג את עצמו ומה החזון שלו. אני לימדתי בבית ספר לנוער בסיכון במשך ארבע השנים האחרונות. בית הספר הוא שונה והמוטו שלו “בזכות האמונה באדם”, בית הספר מאמין בכולם ונותן הזדמנות גם למי שכביכול כשל. בכך בית הספר יצר מעין משפחה של כולם, קהילה קטנה ומגובשת. בנוסף, בכל שנה בחנוכה, תלמידי בית הספר בונים ומעבירים הפניניג בתוך בית הספר לתושבי העיר והאירוע נקרא “יום קהילה”. אני בהחלט חושבת שאפשרי שבית הספר יהיה קהילה אך חושבת שיש באפשרותו לעשות זאת הוא המנהל והצוות החינוכי שמתווה את הדרך לכך.
user profile image
נועה אביעד
15.02.2020 20:20
הטקסט “על היחיד והאחריות הדו שיחית”  מתקשר לטעמי לשאלה כיצד יוצרים בית ספר כקהילה. “חבורה אמיתית וציבור אמיתי לא יתגשמו אלא ככל שיתהוו וילכו היחידים ביחידותם. שמתוך קיומם האחראי יתחדש וילך הציבור”. אני מבינה מטקסט זה שהתפקיד של בית הספר הוא לגדל אדם שחש משמעות בחייו, משמעות שאינה נובעת מהיותו חלק מהכלל, אלא מהיותו יוצר ואחראי על הכלל, בהתאם ליחודיות שלו. מכאן שבית ספר שמושפע באופן פעיל מהפוליטיקה של הציבור, שמאפשר כוחנות והסללה של תלמידיו בהתאם לצרכי הציבור ולא בהתאם לייחודיות שלו היחיד, לא ממלא מטרה זו. כדי להפוך בית ספר לקהילה, צריך לטעמי להשתחרר מהחסות של המדינה ומשרד החינוך. וליצור גג חדש שהקהילה היא חלק פעיל בו. צריך להיות לבית ספר כזה הרבה חופש לעשות שינויים בהתאם למה שמתאים לחברי הקהילה. בנוסף צריך לשים דגש רב על מעורבות הורים, כדי שהניכור בין הבית לבית הספר יפחת.
user profile image
נעמה מגריל
9.02.2020 14:22
“הקהילה המשותפת (הקיבוץ) היתה ישות מופשטת ונוכחת בעת ובעונה אחת, היא היתה סך הדברים שמרכיבים ניסיון עצום בהיקפו לחיות בפועל חיים שלמים מציאותיים של טקסט פילוסופי או ספרותי”. – מתוך ספרה של יעל נאמן (היינו העתיד) כבת קיבוץ וכמי שגדלה בלינה משותפת ובבית ילדים הייתי רוצה לנסות לשים את קרן האור על החברותא המיוחדת שנוצרה בקיבוץ, בבית הילדים, בין בני הכיתה שבדרך כלל היו מעטים (10), שלא כמו בכיתה בעיר. (30 – 40) ילדות בבית ילדים בקיבוץ, בלינה משותפת, טמנה בתוכה פוטנציאל גדול מאוד לחברותא אמיתית: הילדים ישנו יחד, קמו והתלבשו יחד, אכלו יחד את כל הארוחות וזאת לאחר שהכינו יחד ופינו יחד, התקלחו יחד ואפילו חלו יחד. ומה שהכי מעניין – למדו יחד. אין להשוות למידה יחד של כתה בת 10 ילדים לכתה של 40 ילד, בה המורה מרצה והילדים פועלים, כל אחד לעצמו. למידה בקבוצה כל כך קטנה איפשרה שיח אמיתי והקשבה למישהו שאתה מכיר לא רק את יכולותיו, סגנון דיבורו, דרך חשיבתו ואופן הליכתו אלא אפילו את ריח גופו, קול צעדיו ממרחקים, ונשימתו כשהוא ישן. בקיבוץ זה היה יותר מלהכיר את אחיך הביולוגי ואפילו את הוריך. החיבור בין הילדים באותה קבוצה, יכול היה להתפתח לחברותא מסוג נדיר ומיוחד במינו. אני לא יכולה להגיד שזה אכן קרה ובטל לא בכל הקיבוצים. אני מניחה שהיו שם רגעים של זיקה בובריאנית בין “בני כיתה”. מעניין יהיה לחקור את זה לעומק.
user profile image
נעם כשר
2.02.2020 20:43

במקור זה הבאתי דוגמא ליישום הלכה למעשה של רעיון ההקהילה החינוכית הדמוקרטית.

Last Sources

Participants