קריאה במקרא | עמוד דיון
תקציר
קריאה במקרא
אלמוג גל, נועה אביעד, טלי גור
סיכום ביניים
הדיון המורחב
x
הדילמה
אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
x
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
x
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
x
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
טקסטים קשורים
x
משימה לשבוע הבא: לבחור מתוך הטקסטים של בובר- טקסטים שיהיו רלוונטיים לדיון בדילמה שלנו- לא חייב רק של בובר.
נעה צרפתי
לא כל כך הבנתי איך אלוהים נוקט דווקא בגישה הזו.
כזכור לי, הוא עוצר את חוסר התקשורת בין בני האדם ומסייע לכם לתקשר בכך שהוא גורם להם לדבר את אותה השפה.
טלי גור
הפרשה מתחילה ב: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים".
והמשכה ב: "הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ".
טלי גור
כלומר, מתחילה בשפה אחת וממשיכה בבלבול ובחוסר הבנה איש את שפתו של רעהו.
אלמוג גל
הסיפור בהחלט מעלה שאלות על גישתו של אלוהים, בסיפור הוא בולל את שפתם כדי לעצור את בניית העיר והמגדל. העלנו בהמשך מספר פתרונות לפעולה זו של אלוהים בסיפור.
רבקה כהן
שלום לקבוצת ׳קריאה במקרא׳, בסיפור בבל, אלוהים מנסה לאחד בין האנשים בגך שיוצר שפה אחידה ולמעשה מבטל במידה מסויימת את הזהות כדי ליצור קהילה, הרי שידוע שהבסיס לכל חברה היא שפה משותפת..
מה דעתכו על החלטה זו והאם היא אינה פוגעת בחופש הביטוי?
עומר מנשה
כמו שאני מבין את הסיפור אלוהים לא יוצר שפה אחת לבני האדם, אלא זה דבר שמתרחש באופן טבעי על ידם "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". לדעתי האחדות של האנושות בפרק זה היא בעלת מהות לאומנית ולא קהילתית, דבר שעולה ממדרשים רבים העוסקים בפרק זה. המטרה שלהם, לבנות מגדל גבוה, הפכה להיות הדבר החשוב והמקודש ביותר ובדרך להשיג אותה נשכחו האנשים העוסקים במלאכה. עניין זה דומה לפשיזם שבו המדינה היא הערך העליון והאנשים מקבלים חשיבות משנית, או לקנאות דתית במסגרתה הפולחן הוא המרכז ולא היחסים בין האנשים.
לדעתי צריך לקרוא את הסיפור הזה בצורה אטיולוגית, דהיינו לבחון מה הוא מבקש לומר על המציאות בה הוא נכתב, ולא כסיפור שמייצר מציאות. המציאות בתקופה בה נכתב הסיפור היא מציאות של פילוג, של ריבוי עמים, קבוצות, שפות ודעות. כאשר אלוהים מפיץ אותם בארץ ומערבב את שפתם הוא בעצם נותן בסיס פלורליסטי לאנושות. המסר העולה מהסיפור לדעתי הוא שריבוי הגוונים שיש בעולם זה הדבר היפה שבו, והשונות הופכת את העולם לשלם יותר.
אבית שלום
היי עומר, מצטרפת לדעתך ותוהה על הדמיון בתהליך זה לימינו כשפוליטיקת הזהויות והרב תרבותיות עולה בעשורים האחרונים כתופעה ומגמה גלובלית ,בניגוד לעת המודרנית בה האדם האוטונומי ,האוניברסלי שלט בכיפה בשם הרציונאליזם והנאורות .
תופעת זו היא הגדרה פלורליסטית של היחיד והקולקטיב במונחים רב תרבותיים והיא במידה רבה רואה בהבדלים בין יחידים ובין קבוצות מקור פוטנציאלי להעצמה אם כי גם להתנגשויות.
טליה פרוכסאד