להתחברות

המחשבה הדיאלוגית של מרטין בובר

קיימות, היחס אל הטבע | עמוד דיון

תקציר

קיימות, היחס אל הטבע

מיכל כהן, נעה לוי, טליה פרוכסאד

סיכום ביניים

הדיון המורחב

x

אנא תארו את הדילמה והבעייתיות הגלומה בה

הדילמה

הדילמה

נועה לוי-גנני

9 תגובות
  • עומר מנשה

  • נועה לוי-גנני

  • נועה לוי-גנני

  • נעה צרפתי

  • קרולין כרמי-בראשית

  • קרולין כרמי-בראשית

  • רבקה כהן

  • אילה גדרון

  • נועה אביעד

x
פתרון בובריאני
תארו את הפתרון , כיצד הוא ענה על הדילמה ומדוע הוא בובריאני
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
פתרון בובריאני

פתרון בובריאני

x

הפילוסופיה הדיאלוגית של בובר עוסקת בהבחנה של ״אני-אתה״ מול ״אני- לז״. דיאלוג זה מתקיים בין בנ״א. יחד עם זאת, בובר מתייחס גם לדיאלוג שצריך להתקיים בין ״אני-דבר״. הטקסט המשמעותי ביותר של בובר בעניין זה הוא החיבור הנושא את הכותרת: ״הריני מסתכל באילן״. דיאלוג וזיקה אמיתית יכולים להתרחש גם בין בנ״א לטבע הסובב אותנו, בין אם מול האילן ובין אם מול בע״ח. יש להסתכל על כל יצירי הטבע כאל סובייקטים, כתכליתים העומדים בפני עצמם, ולא כאמצעי המספק אינטרסים תועלתניים עבור אוכלוסיית בני האדם בעולם. בהקשר לפילוסופיה של בובר, נראה כי אחד הכשלים של התפיסה ההומניסטית של העולם הוא ביחסינו אל יצורים חיים אחרים. אין לראות בהם כמכונות, כחומר שיש לכבוש ולנצל. ד״ר אילון שוורץ טוען כי ״איכות החיים האנושיים, במובנה העמוק ביותר, תלויה בהיותו של אדם חי חיים שהם חלק מן הטבע… הניתוק בין השניים, בין בני האדם והטבע, מכרסם בעצם המהות שלנו כבני אדם״

נועה לוי-גנני

2 תגובות
  • אבית שלום

  • אילה גדרון

x
פתרון אחר
תארו פתרון חלופי כיצד הוא עונה על הדילמה ומדוע איננו בובריאני
פתרון אחר

פתרון אחר

x

בובר מציע כי יש שתי אפשרויות להסתכל על האילן, לראותו בבחינת מראה ומצד שני לראותו מבחינת תנועה. כלומר, אם ניקח את נושא הדילמה בעייני בובר ניתן לראות אותם כפי שהם, בעלי חיים, אך אולי מצד שני הן גם בעיני אחרים מזון לחכם ולקיבתם. בסיפור המופיע בתלמוד הבבלי רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, מוביל עגל לשחיטה, העגל בוכה ומנסה להסתרר אך רבי יהודה הנשיא אמר לו להמשיך ללכת כי לשם כך הוא נועד- לשחיטה ומאכל על ידי בני אדם. רבי יהודה הנשיא נענש על ידי ה' בטענה כי מי שאינו מרחם על הבריות ה' אינו מרחם עליו וכי יש צורך להבין כי בעלי החיים לא נועדו למאכל. יסוריי הרבי נמשכו שנים רבות עד שמקרה אחר שבו בחר לחמול על גורי חולדה גרמו לייסורים להפסק.

טליה פרוכסאד

x

מדרש זה מרחיב ומעמיק את הדיון בכך שאם בובר מתייחס אל יציר הטבע כאל ישויות העומדות בפני עצמן, אז כאן נראה כי הטבע נוצר עבור בני האדם. יש כאן נקודת מבט תועלתנית. האל מזהיר את האדם שלא לקלקל את מה שנברא למענו אך לא אוסר עליו להתשמש במשאבי הטבע למענו. המדרש עוסק בערך האחריות על הקיים ולא בערך החיים.

טליה פרוכסאד

תגובה אחת
  • אבית שלום

אבית שלום

מיכל כהן

תגובה אחת
  • נועה אביעד

x
תמונה
הציעו תמונה /סרטון וידיאו שמשקף את הדילמה שבחרתם
תמונה

תמונה

נועה לוי-גנני

תגובה אחת
  • אבית שלום

טליה פרוכסאד

מיכל כהן

מיכל כהן

טקסטים קשורים

x

בחרו מקור מבין המקורות המופיעים בעמוד המקורות וכתבו בתיבה שבתחתיתו את הקטע שנראה לכם רלוונטי לגבי הדילמה שלכם ומדוע.

משימה לשבוע הבא

משימה לשבוע הבא

6 תגובות
  • נועה לוי-גנני

  • טליה פרוכסאד

  • טליה פרוכסאד

  • נועה אביעד

  • x

    פתיחת התפריט הראשי
    ויקיטקסט
    חיפוש
    משנה אבות ג ז
    שפה
    הורדת PDF
    מעקב
    עריכה
    זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
    << | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ג · משנה ז | >>

    כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמוד

    רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו.

    וכן בדודכא הוא אומר (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך.

    רבי שמעון אומר, המהלך בדרךכב ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה נירכג זה, מעלה עליו הכתוב כאילוכד מתחייב בנפשו.

    משנה מנוקדת
    [עריכה]

    רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר, תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ.
    וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דה"א, כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.
    רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְּׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

    נוסח הרמב"ם
    [עריכה]

    רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר תן לו משלו שאת ושלך שלו וכן הוא אומר בדויד כי ממך הכל ומידך נתנו לך (דברי הימים א כט יד).

    רבי יעקוב אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק משנתו ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו.

     

    מיכל כהן

  • טליה פרוכסאד

נעם כשר

תוכן עניינים

טקסטים קשורים

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
נעם כשר
16.02.2020 21:15
סוגיית הייחס אל הטבע ואכילת מזון מן החי היא שאלה הקשורה בסופו של דיון מרתק זה לשאלת חוסר האחריות והזיקה של האדם לטבע. נראה שהפתרון יכול להיות בהטפה לצניעות ולשיבה לטבע שהוא תהליך חינוכי ארוך טווח.בד בבד יש צורך במסע המעודד את צמצום התרבות המין האנושי שמגיע למספרים שכדור הארץ אינו יכול לכלכל. אולם גם תהליך זה הוא לטווח ארוך. לכן לדעתי דווקא בתיעוש המזון טמון פתרון אחד פתרון שני הוא ביטול סובסידיות למזון מן החי הנהוגות באירופה ובעולם המערבי ואף הטלת מיסים גבוהים עליו כמו אלו המוטלים על טבק. רק פעולה משולבות כזו תביא לדעתי את צמצום השימוש במזון מן החי.  
user profile image
נועה אביעד
15.02.2020 19:53

אני מאד אוהבת את הטקסט הזה. כיוון שיש בו את ההבחנה בין מה שנוצר בשבילי, לבין מה שהוא שייך לי. הטקסט מלמד אותנו שאין שום דבר ששייך לאדם, גם אם הוא בעל תפיסה שהעולם נברא עבורו, והוא יכול לעשות כבשלו ביצירי הטבע.

user profile image
נועה אביעד
15.02.2020 19:44
בנוסף לחקלאות האורגנית, צריך להיות ייעול במשק האוכל. בני האדם אוכלים כיום הרבה מעבר לנחוץ להם, ואוכלים אוכל מתועש שלא מזין אותם כלל, אך הייצור שלו פוגע בטבע. אם נאכל אוכל פשוט, כמה שיותר קרוב לטבע. אם נצליח להגיע למצב שבו אנחנו אוכלים מה שאנחנו צריכים ולא הרבה מעבר. אם נצליח לא לזרוק אוכל בכמויות שנזרקות היום, נראה שהתוצרת החקלאית בהחלט יכולה להספיק לבני האדם. בנוסף, אני חושבת שפתרון נוסף הוא הפקעת האחריות הבלעדית על ייצור המזון מהחקלאי לכל מי שיש לו חלקת אדמה / מרפסת/ חלון. לאפשר ולעודד גידול גינות ירק, כוורות ולולים ביתיים. להשתמש בשטחים ציבוריים ליערות מאכל. זה מצריך שינוי בסדרי העדיפויות והאטת החיים, כך שכל אחד יפנה חלק מסדר יומו לטיפול בגינה ובתוצרת. זה מצריך עידוד משמעותי של הרשויות. וכמובן חינוך. תעשיית הבשר, כתעשייה, היא בעייתית, כיוון שאני לא רואה חזרה למצב בו המשפחה והקהילה גידלה, שחטה והכינה את הבשר למאכל, הפתרון הוא הפחתה בצריכה (בהתאם לצורך הבריאותי).
user profile image
נועה אביעד
15.02.2020 18:20

אילה, פעם ראשונה שאני נחשפת לחשיבה כזו – בדרך כלל יש צורך להגדיר הגדרות וגבולות לגבי מה שנכון באופן אבסולוטי, בעיקר בכל מה שקשור לאוכל. והגישה שלך מציעה משהו אחר,נעים ומקבל יותר.

user profile image
קרולין כרמי-בראשית
10.02.2020 22:32

אכן נועה באופן אבסורדי, ככל שהעולם מתפתח אין כמעט בחירה, אלא כפייתה של התרבות מערבית המופנית כלפי עצמנו בלבד, שמתייחסת ל"יותר" כאל מטרה נעלה. לצרוך יותר להגיע יותר וכו' ישנה אשליה של בחירה שמתבטאת באשליה של שיח של הקשבה של התקדמות, אך בעצם אם אני מסתכלת אובייקטיבית, דיי מצעידה אותנו אחורה בזמן ומשעבדת אותנו ואת בחירותינו.

user profile image
קרולין כרמי-בראשית
10.02.2020 22:27

מאד מעניין, גרמת לי לחשוב על החטא הגדול… אכן יש משהו בהתנהגותנו הבהמית שהתחלפה עם הבהמה אותה אנו אוכלים. המזון משמש היום יותר לסיפוק צרכים של הנאה ולא כבסיס וכצורך לחיים, ולפיכך גם הפגיעה נעשית באופן כזה שאינה מתחשבת ב"ניצוד" אלא רק האדם וסיפוקו נמצאים במרכז. ממש  תרבות של "אכול כפי יכולתך" כך גם יחסינו כלפי הטבע בכלל ולא רק כלפי בע"ח. אין כאן שום אני-אתה אלא רק אני-אני.

user profile image
אילה גדרון
9.02.2020 9:38
גורדון הוא תוספת נפלאה לבובר :) אני חושבת שאחת הדרכים להיפגש עם דבריו היא לצאת למדבר למספר ימים עם ציוד בסיסי ואם אפשר אז גם ללא כוונה להגיע למקום מסוים. עדיין לא פגשתי את האדם שעשה את זה ולא עבר טרנספורמציה פנימית וחיצונית לאחר כמה ימים- זה גדול מאיתנו ו"עושה את העבודה" במקומנו. לטבע יש כוח שכאשר אנחנו מוכנות לפגוש אותו (ולרוב זה אומר להתמודד עם פחדים, הרגלים ויציאה מאזורי הנוחות שלנו) אנחנו זוכות להרבה דברים. יש היום בתי ספר שמקפידים על "יום בחוץ" ולא משנה באלו תנאי מזג אויר, אבל לרוב ניראה אותם בעיקר ביסודי… אין כמעט תיכונים שפועלים ככה. בעצמי חוויתי את ההתלבטות האם "לבזבז" זמן מהשיעור ולצאת עם הכיתה לגבעה ליד בית הספר או להישאר בכיתה כדי "להספיק את החומר לבגרות". רק בשנה הרביעית להוראה הצלחתי להתמודד עם הלחץ הפנימי להספיק ובכל יום חמישי, כמעט בלי יוצא מהכלל, הייתי יוצאת עם הכיתה לגבעה והיינו לומדים שם. ותמיד, שוב, בלי יוצא מהכלל, זה היה נפלא. וזו גם הכיתה שבסוף השנה הספקתי איתה הכי הרבה. כניראה זה גם קשור לעוד תנאים ונסיבות אך אני בהחלט חושבת שיציאה לטבע באופן קבוע משפרת באופן לא מודע\מדובר את היחסים ביננו, את היחס לעצמנו, את היחס לסביבה…
user profile image
אילה גדרון
9.02.2020 9:22
נקודת מבט מאוד מעניינית. אני מאוד מזדהה עם הרבה דברים שנכתבו כאן ויכולה להציע גישה שאני נוקטת בה בתחום. גם לי אין קושי ישיר עם אכילת בשר לשמה ולא רואה בזה כמשהו "לא טבעי". אך בהחלט יש לי קושי עם "תעשיית הבשר" והנזק האקולוגי, בריאותי וערכי שהיא יוצרת. מצד שני אני מגיעה ממשפחה ארגנטינאית ששם, כידוע, אכילת בשר היא טקס תרבותי לכל דבר, ממש זהות קיומית… העצב על הפנים של אבא שלי כשאני אומרת לו שאני לא אוכלת בשר הוא אמיתי. היו שנים רבות שאמרתי לעצמי- שיתמודד, זה שלו ואני לא ייתן לזה להשפיע עלי. אך בשנים האחרונות מצאתי דווקא מה שמאפשר לי לחיות חיים יותר "מאוזנים" ולשמר את כלל מערכות היחסים שיש לי (גם עם הטבע וגם עם הסביבה האנושית), זה להיות "טבעונית בביתי". אני לא צורכת מזון מן החי וככה לא משתפת פעולה עם תעשיית הבשר. אבל כשאני מתארחת אצל אדם אחר (משפחה, חברים, מכרים…) אני מקבלת את מה שנותנים. אי הנחת שנוצרת לאדם שלא רגיל לבשל אוכל טבעוני ויודע שעכשיו הוא צריך לארח אדם כזה היא לא פחות פוגענית ומרחיקה לדעתי ולכן חשוב לי להיות גם בתשומת לב אליה.
user profile image
רבקה כהן
2.02.2020 13:28

הפתרון בעיני- הנדסת מזון..

user profile image
נעה צרפתי
2.02.2020 13:25

מסכימה עם זה באופן עקרוני, אך יש קהילות (כמובן ששייכות לעולם ה"לא מערבי") שאינן חיות כך. מקומות רבים באתיופיה, אפריקה וכו'. קהילות שלמות מתקיימות עם מעט מאוד אמצעי חיים, ואני לא מתכוונת רק לאוכל. לדוגמא בגדים מעצי בננות וכו'. אם אני דובקת בגישת האמונה, אלוהים הינו אוניברסלי כלומר גם הם ברואים שלו. ולכן אני חושבת שזו בחירה. זו נקיטית עמדה אל מול החיים. כן אסייג ואגיד שככל שהעולם מתפתח, כך קשה יותר להישאר מאחורה. זכות הבחירה כמעט כבר לא מתקיימת.

מקורות קשורים

חברי בית המדרש